איזה מן מבוגר תהיה?
נטע שריג, מורה למחול ולפילאטיס לבני נוער בסטודיו לפילאטיס "שמים וארץ", מאמינה כי "הפעילות בה אתה עוסק כילד וכמתבגר יכולה מאוד להשפיע על איזה מן מבוגר תהיה, בעיקר ברמה הפיזיולוגית. אם שנות הילדות והנערות עוברות בעיקר בבטלה או בישיבה כפופה מול המחשב, וכשיש הזנחה של פעילות גופנית וחיזוק השרירים, הילד יגדל להיות אדם בעל חולשה פיזית, אשר יכולה לגרום להרבה בעיות גופניות, כמו גב כפוף, פריצות דיסק, בעיות ברכיים, קושי בהריון, קושי בלידה, וקושי בהתאוששות אחרי לידה. קיים קשר ישיר בין רמת הפעילות הגופנית לאיכות החיים, ועד כמה האדם יסבול מכאבים או לא."
גיל ההתבגרות הוא שלב התפתחותי מאתגר ולא פשוט. בני נוער מתמודדים עם השינוי הגופני, ההורמונלי והגדילה המואצת, יחד עם התמודדות חברתית, לחץ להיות "מקובלים", דימוי עצמי ודימוי גוף והדרישה להישגים לימודיים. "זו תקופה נפשית מאוד קשה ולוחצת", אומרת נטע.
"אצל בנות, החזה גדל ויש עלייה במשקל. יחד עם זאת, הן כל הזמן רואות מסביבן איך הן אמורות להיראות, ואמורות להתמודד עם המודל הנשי השדוף שהתרבות שלנו מעודדת. אצל בנות שלא מחוברות לגוף שלהן ולא נמצאות במסגרת שמטפחת את הגוף ומדברת על היכולות שלו ועל החשיבות שלו, ומחברת אותן לתנועתיות שלו, יכול להיווצר סוג של יחס רדוד לגוף שעוסק בעיקר בכמה אני שוקלת ואיך אני מתלבשת, שלא לדבר על יחס שלילי לגוף. אני רואה הרבה בנות שמרגישות מאוד לא בנוח עם התפתחות החזה, והצורך להסתיר אותו מתבטא בכפיפה של הכתפיים קדימה. ביחד עם משקל התיק שהן נושאות על הגב נוצר נזק לגב העליון וזה ניכר ביציבה שלהן".
גם אצל בנים ההתפתחות הגופנית עלולה להביא לחוסר איזון. "אצל בנים הכל קצת יוצא מפרופורציה בגיל הזה. פתאום, למשל, מתרחשת התארכות של הגפיים לפני שהטורסו (פלג גוף עליון) מתארך. אצל כל אחד זה מתבטא אחרת אבל יש משהו מגושם בגדילה שלהם, ויש חוסר פרופורציה גופנית שלוקח לה זמן להתאזן. אצל בנים במיוחד הגוף ממש דורש פעילות פיזית. מסת השרירים הפוטנציאלית שלהם הרבה יותר גדולה, ואם יש הזנחה ברמת הפעילות הגופנית יש המון מסת שריר לא ממומשת, וזה יוצר גוף חלש. מסת השומן גדלה ביחס למסת השרירים יותר בקלות, יש עלייה במשקל ובעיות יציבה. לדוגמא, אצל בנים גבוהים אני רואה נטייה לקיפוזה (כפיפות קדימה) אם זה כדי להקשיב לחבריהם הנמוכים מהם, או מתוך מבוכה על הגובה. המבנה הפיזיולוגי של גברים מיועד לעבודה פיזית אינטנסיבית יותר, ואם כנערים הם לא יחזקו את השרירים שלהם ואת היציבה יהיה להם הרבה יותר קשה להתגייס לצבא, יכולות לצוץ בעיות של פרופיל על פציעות וכן הלאה".
פילאטיס מתאים לילדים ולנוער?
"קודם כל, ברור שזה לא בא על חשבון דברים אחרים. ילדים ובני נוער צריכים להתרוצץ, לרוץ, לנוע. יחד עם זאת, שיטת הפילאטיס מלמדת עבודה עם השרירים העמוקים יותר, שלא לומדים בשיטות אחרות. כשאנו פעילים גופנית הכי קל לנו לעבוד עם השרירים החיצוניים והשטחיים של הגוף. בפילאטיס אנו לומדים לנטרל לעיתים את השרירים האלה ולעבוד עם השרירים העמוקים יותר, אשר תומכים בשלד. כך אנו מחזקים את היציבה שלנו באופן הרבה יותר משמעותי, ומאפשרים עבודה נכונה שמאפשרת לשריר גם להתחזק וגם להתארך ולא רק להתקצר על ידי עבודה קשה. בראייה עתידית זו עבודה שיכולה למנוע פציעות מכל הסוגים, אם זה פציעות אורתופדיות "קלאסיות" כמו ברכיים, צוואר, גב וכתפיים, ואם זה חולשות פנימיות כמו חולשה של רצפת אגן שמתבטאת בבריחות שתן, טחורים, ובקושי להתאושש מלידה. אם רוכשים את המודעות לעבודה נכונה מגיל צעיר אז עולה הסיכוי למנוע את התופעות האלה בגיל מבוגר יותר".
איך את מחזיקה את תיק הגב שלך?
עקרונות הפילאטיס לנוער זהים לעקרונות הפילאטיס ה"רגיל" למבוגרים. ההבדל בין השיעורים הוא בהתאמה הפסיכולוגית. "ההדרכה בשיעורים כוללת שיחה", אומרת נטע "ודוגמאות חיות מהסטודיו של מקרים שיקומיים, כדי להבין לאן זה מביא אם לא שומרים על הגוף במהלך השנים. השינוי הוא בחינוך ובמודעות. בשיעורי הפילאטיס לנוער אנו שמים דגש על ליווי מנטלי של התפיסה של הגוף, איך אנחנו מתחברים אליו, איך אנחנו חושבים עליו גם בבית הספר, איך אנחנו יושבים מול המחשב. למשל, כשיש תיק על הגב יש נטייה למשוך את הגב קדימה כדי להתמודד עם המשקל שלו. אני מסבירה בשיעור שקודם כל היציבה צריכה להיות כמו בשיעורי פילאטיס; גב זקוף, כתפיים לאחור, ולא לתת למשקל של התיק להשפיע על היציבה. כדי לתמוך ולהתמודד נכון עם המשקל אנו עובדים מהבטן– לחשוב על התארכות, על סגירת סוגרים והכנסת בטן, ותמיד שתי הכתפיות על הכתפיים ולא על כתף אחת.
בנוסף, כיף גם לגלות יכולות של הגוף. יש בני נוער שמבחינתם כל סוג של תנועתיות זה באסה, שיעורי ספורט בבית ספר זה מבאס עבורם. בשיעורי הפילאטיס הדגש הוא לא על ההישגים שאנחנו משיגים עם הגוף שלנו אלא על טיפוח של הגוף".
"אני ממש נהנית" אומרת גילי "הרגשתי שינוי שאת אפילו לא מבינה עד כמה, בעיקר בקטע של המודעות. את לא ראית אותי לפני כן. לאט לאט התפתחה אצלי מודעות איך אני צריכה לשבת ולעמוד וזה שיפר פלאים. אני כל הזמן מנסה להזכיר לעצמי איך לשבת ולהזדקף. מבחינת חוזק, זה משהו שלא היה לי לפני כן. אני לא עובדת על זה בשום מקום אחר אז זה מה שמחזיק אותי".
